הג'יגולו מקונגו הבימה - כרטיסים, הנחות ולוח הופעות 2025

הג'יגולו מקונגו – ההצגה החדשה של תיאטרון הבימה, היא ערב תיאטרוני חד, מצחיק וכואב המורכב ממערכונים נבחרים של חנוך לוין. שלושה מהשמות הגדולים על הבמה – מיקי קם, ישראל קטורזה ויגאל נאור – מגישים יחד מופע נדיר שנע בין הומור אבסורדי לרגש חשוף.

הצופים מוזמנים למסע בין דמויות שוליים, אהבות מתפוררות וגעגועים לדבר שלא היה. זו אינה קומדיה רגילה – אלא חוויה בימתית מרובדת שמדברת על כולנו. כאן תמצאו את כל הפרטים על העלילה, כרטיסים, הנחות ולוח ההופעות הקרוב של הג'יגולו מקונגו בתיאטרון הבימה.

כרטיסים ולוח הופעות

לפניכם לוח ההופעות המלא והמעודכן של ההצגה הג'יגולו מקונגו, הזמנת הכרטיסים מתבצעת אונליין:

מחירים והנחות

מחירי הכרטיסים להצגה הג'יגולו מקונגו נעים בטווח של 100–180 ש"ח, בהתאם למיקום, תאריך וסוג הכרטיס. ניתן לרכוש כרטיסים דרך אתר תיאטרון הבימה או אתרי מכירה חיצוניים כגון קופת בראבו.

עלילת ההצגה: בין כמיהה מביכה לרגעים של אמת

הג'יגולו מקונגו הוא עיבוד חדש למחזה של חנון לוין המציג ערב תיאטרוני המורכב ממספר מערכונים פרי עטו של לוין – שנבחרו מתוך מחזות שונים ונתפרו לערב אחד קוהרנטי. הדמויות הן אנשים מן השורה – מזדקנים, עזובים, מבולבלים, נואשים – שחולמים חלומות קטנים מדי, ומתרסקים על קרקע המציאות הישראלית.

בין הסצנות:

• גבר מבוגר משכנע את עצמו שהוא עדיין מבוקש, ומציע את שירותיו כג'יגולו – לא בקונגו האקזוטית, אלא בקריית ים של הנפש.
• זוג נשוי ממשיך לחיות יחד מתוך אינרציה, למרות שמאחוריהם עשרות שנים של ניכור הדדי – משוחק בהומור נוקב שחותך כמו סכין.
• גבר רווק ואמו הקשישה מנסים להעמיד פנים שהכול בסדר, בעודם מתפוררים מבפנים.

לוין לוקח את הדמויות עד לקצה האבסורד, אבל בכל רגע מציץ מהן לב אמיתי. הדמויות אינן פארודיות – הן אנשים שכולנו ראינו בתור בבנק, באוטובוס, או במראה. הן רוצות אהבה, הכרה, מעט חמלה – ולרוב נענות באדישות, לעג או שתיקה.

חנוך לוין, הפוסט-מודרניזם הישראלי והאדם הקטן

לוין, אולי המחזאי המזוהה ביותר עם הדיוקן העצוב של הישראליות, נוגע בנקודת השבר של המעמד הבינוני והנמוך – האנשים שנשארו מאחור, רודפים אחרי אהבה, כבוד או הכרה. "הג'יגולו מקונגו" אינו מחזה קוהרנטי במובן הקלאסי, אלא מונטאז' מערכונים קצרים – כולם נעים סביב ציר מרכזי: הבדידות, הכמיהה, ההשפלה והתקווה ההזויה לגאולה רגשית, מינית או קיומית.

הטקסטים המוצגים לקוחים ממחזות שונים, בהם "הילד חולם", "יעקובי וליידנטל", ו"אורזי מזוודות" – כולם נשזרים לערב אחיד שנע על הגבול הדק שבין המגוחך לנשגב, בין דיזנגוף לפאתי אפריקה, בין עולמות חלולים לאינטימיות שנכשלה.

בימוי שמכבד את הטקסט, אך לא מקדש אותו

תחת בימויה של תמר קינן, ההצגה שומרת על כבודו של לוין אך איננה שבויה בקאנון. התוצאה היא ערב תיאטרון רענן, שלא פוחד להקצין או ללעוג לעצמו. החללים ריקים, התאורה קונקרטית, והמשחק מבוסס על חוכמת תזמון ומינימליזם רגשי. זו לא הצגה “לימודית” – אלא חוויה של תיאטרון חי, חכם, פועם.