ביקורת על ההצגה הנכד של תיאטרון הקאמרי

ההצגה הנכד בתיאטרון הקאמרי מציירת תמונה אבסורדית, שכולנו מייחלים לה בתקופה מסוימת בחיינו. הרצון להגן על האנשים שאנחנו אוהבים, לחסוך מהם כאב ולשמור עליהם מכל רע, הוא כמעט הישרדותי.

בחירתו של הקשיש אכן מועדת לפורענות, אך היא מובנת ואפילו מוערכת במידת מה: הוא מוכן לעשות הכול, בכדי למנוע כאב מהאישה שהוא אוהב.

הגיל של הדמויות אף הוא, משחק תפקיד מפתח במהלך ההצגה: הקשישה היא אישה מבוגרת, שאינה מבדילה בין שחקן ובין נכדה שלה. כל שהיא רוצה הוא לראות את נכדה, לכן היא לא מפקפקת והזקנה, רק מחזקת את האשליה.

הקשיש יודע שלו ולאשתו אין עוד זמן רב, לכן הוא רוצה שאשתו תסיים את חייה עם חיוך על הפנים. השקר הוא לבן, משום שהוא נעשה במטרה להגן ולשמור.

למרות שמדובר בהשתלשלות אירועים מגוחכת בהחלט, ההצגה מאירה זרקור על האכפתיות, האנושיות, האהבה בין אנשים והיכולת לעשות הכול, בכדי לשמור עליהם מאושרים.

ראו גם: הנכד כרטיסים